שלהם- עובדים יקחו אחריות על ניהול ופיתוח הקריירה האישית שלהם. אם אי אפשר להתמיד באותו ארגון המון זמן- כל מעבר יהפוך להזדמנות להשתלב בתפקיד אטרקטיבי יותר (אטרקטיבי = תפקיד שבו אהנה ויגרם לי סיפוק וכיף – כן יש דבר כזה! אוכל לבטא את האיכויות התעסוקתיות של במלואם ואהנה מסט תגמולים טוב יותר).
כל כך הרבה אנשים סובלים בעבודתם. כל כך הרבה אנשים קמים לעבודה בלי שיר בלב. יותר מידי אנשים אינם מביאים לביטוי את האיכויות היחודיות שלהם בעבודה. אז למה שלא לפעול בגישת הפוך על הפוך- אם אין יציבות וביטחון תעסוקתיים יש חופש בחירה מחודש למצא ולהשתלב במשרה ובארגון טובים יותר. הגישה "המטורללת" הזו מחייבת שינוי רציני מאוד. רציני מאוד מאוד: היא מחייבת לקחת אחריות אישית על ניהול הקריירה האישית שלכם. היא מזמינה אתכם להתייחס לעצמכם כיחידה עסקית מתפתחת. שם המשחק הוא איכות השורות ברזומה שלכם. השורות המצטברות ברזומה שלהם מצביעות על איכות היחידה העסקית ששמה אתם...
אל תמסרו לארגונים את האחריות לפיתוח הקריירה שלכם- הם עלולים ברמת סבירות גבוהה, לאכזב אותכם, לא מתוך רוע, אלא מתוך נסיבות העולם הדינאמי שבו הם פועלים. כל תפקיד שתבחרו מחייב בדיקה מעמיקה – האם הוא חיוני, איכותי וטוב לפיתוח"היחידה העסקית" ששמה אתם ומה תהיה תחנת הקריירה הבאה שלכם. כן, בוחרים ומשתלבים היום וכבר מתחילים לחשוב ולעצב את ההמשך. בחירות תעסוקתיות מעצבות לעיתים את ההתפתחות העתידית של הקריירה שלכם ולא תמיד אתם מודעים לכך. נתקלתי ביותר מדי אנשים שהקריירה שלהם ניהלה אותם והם היו במידה גדולה מידי קורבנות של נסיבות מבלי שהם טרחו לנסות להשפיע ולכוון את הקריירה שלהם.
נדגים לשם המחשה : אתה נמצא בתחנת מעבר בקריירה האישית שלך. התמחית עד היום בתחום הפיתוח הטכנולוגי. אתה משתלב מחדש בתחום הפקת האירועים. אני מקווה שברור לך ששנתיים מהיום אתה פאסה בתחום הטכנולוגי. עלית על רכבת חדשה- איתה כנראה תתפתח, אלא אם לא יהיה כיוון התפתחות מקצועי רציני בחיי הקריירה שלך בכלל ותתנהל כמו סוג של שבשבת תזזיתית. במקרה כזה- אל תבוא בטענות בעוד 20 שנה כשתמצא עצמך חסר רקורד תעסוקתי בהיר, מבוסס, מקצועי, על ליבת התמחות פרופסיונליות ברורה. אז תתקשה כמובן למצוא משרות מתגמלות ותתקשה לפתח ולהנות מפרותיה של קריירה מקצועית שהתפתחה והתבססה היטב.
|
